אחד המשחקים המדוברים ביותר של השנה האחרונה בז'אנר משחקי התפקידים היה המשחק Kingdoms of Amalur: Reckoning, שבעיצובו וכתיבתו השתתפו סופר הפנטזיה ר.א. סלבטורה, מחבר סדרת "ממלכות נשכחות", אומן הקומיקס טוד מקפארלן, וקן רוסטלון, שעבד בצוות הפיתוח של The Elder Scrolls. עם חברים כאלה בצוות הפיתוח של המשחק, מקבלים משחק המבטיח עלילה מרתקת, לצד גרפיקה מרהיבה ועולם עשיר. אך האם ההבטחות הגדולות האלו אכן מתקיימות?

המשחק מתרחש בעולם בו חיים זה לצד זה בני אדם, אלפים, גנומים ויצורים מסתוריים הנקראים פיי (Fae). בעולם זה הכל ידוע ואנשים חיים את מסלול חייהם לפי מה שהוכתב להם. הגורל קבוע ולא ניתן לשנותו, כל אחד חי ומת לפי מה שנקבע מראש. בעולם המקובע הזה אתה, בתור הגיבור, מתחיל את המשחק לאחר מותך. מדען גנום מצליח להחיות אותך מן המתים ובכך יוצר אנומליה. אתה - האדם היחיד שהגורל שלו לא קבוע ויכול לשנות את העולם. העולם השליו של אמאלור, עומד בנקודת מפנה. הפיי נמצאים בעיצומו של מרד, המובל על ידי גאדפלו, לורד פיי המוביל צבא של מאמינים במאבק להחזיר לעולם אל המאיים להשמיד אותו.

המשחק מציג תוך שימוש בגרפיקה מדהימה, אם כי מעט מצועצעת, עולם פתוח רחב אותו השחקן יכול לשנות. דבר זה מבטיח רבות לשחקן, אך לצערי, הבטחות אלו לא מתקיימות. אם נשווה את המשחק למשחקים כמו- The Witcher 2, בו השחקן יכול להשפיע על מהלך המשחק כולו, וכל החלטה יכולה להוביל לשינוי ממשי בעולם, שמתבטא גם בסוף שונה למשחק, כאן הבחירות שניתנות בידי השחקן הן מוגבלות ביותר. העלילה המרכזית לא מושפעת מהבחירות שאתה עושה, שמופיעות בקווסטים צדדיים שונים, בהם בדרך כלל אתה יכול לבחור לעזור לאנשים, או לחבור ל"רעים". בכל מקרה- ההשפעה היא מקומית ביותר.

ניתן לבחור מתוך ארבעה גזעים, שניים אנושיים ושניים אלפיים, כאשר לכל גזע יש בונוסים התחלתיים משלו, המתאימים לכישורים שונים. אך למרות זאת, כל אחד מהגזעים יכול להתמחות בכל שלושת הכישורים הזמינים - לחימה, התגנבויות ותקיפה מרחוק, וקסם. בנוסף לכך ניתן לבחור לקדם את הדמות במספר מסלולים שמתאפיינים בשילובים שונים של מיומנויות לחימה - התמחות בכלי נשק מסויים (למשל חרבות או גרזנים) או בחירה של השקעה בינונית במספר כלי נשק יחד עם בחירה של יכולות שונות - בין אם הטלת קסמים שפוגעים, מאיטים ומרעילים את האויב, או כאלו שמרפאים אותך. כך יכול השחקן ליצור דמויות מורכבות.

המשחק מתאפיין בקרבות דינאמיים וזורמים. לרוב תמצאו את עצמכם מוקפים על ידי מספר אוייבים, לעיתים עם מעין "בוס" בעל יכולות מיוחדות שיעלה את רמת הקושי של הקרב, בכך שיעניק עמידויות וכוחות מיוחדים לשאר האוייבים. המעבר בין כלי נשק שימושי מאוד, בכך שניתן לבחור בנשק יותר ממוקד מטרה בכדי לפגוע ביריבים רחוקים ולהדוף אותם, ואז להחליף לנשק בעל טווח קרוב אבל רחב בכדי לפגוע בחלק או בכל היריבים שקרובים מספיק. במהלך המשחק יש גם אפשרות לזנק הצידה, או ללמוד לשגר את עצמכם מרחק קצר, דבר שמכניס פן נוסף של חשיבה טקטית בזמן אמת, וגורר אחריו מהלכי קרב מרהיבים לעין, שלי לפחות גרמו לרצות לרדוף אחרי אוייבים אקראיים.

העולם הפתוח, יחד עם שילובי הדמויות השונים, הקווסטים הצדדיים הרבים והעלילה המרתקת ועמוקה, מבטיחה שעות של הנאה, ומשחק שקשה להתנתק ממנו. תוסיפו לכך את מוזיקת הרקע, שמבוצעת על ידי התזמורת הסימפונית של פראג, נשמעת מגוונת ופשוט תאווה לאוזניים, ותמצאו את עצמכם נשאבים עמוק יותר לממלכת אמלור בכל רגע ורגע. עם זאת, במשחק יש מספר חסרונות מציקים, כמו קירות בלתי נראים למכביר, וכאשר עדיין יש אפשרויות לקפיצה מהר, למשל, ניתן יהיה לעשות זאת רק מנקודה מסויימת. דבר זה גורע מעט מתחושת העולם הפתוח, אך לאחר זמן מה, מתרגלים גם לזה.