Castlevania: Lords of Shadow



שם: קסלווניה אדוני הצללים.
הפצה: Konami
הפקה: MercurySteam, Kojima Productions
תאריך יציאה: ה5 לאוקטובר 2010 באמריקה, ה7 לאוקטובר 2010 באירופה, ה16 לדצמבר 2010 ביפן
דירוג גילאים: M+ עפ ESRB. הדירוג של PEGI זה 16+
פלטפורמות: PS3, X360
ז'אנרים: אקשן אדוונצ'ר, האק אנד סלאש

עלילה:
הסיפור מתרחש בימי הבייניים באירופה. מקומות מלאי שפע של יערות, אזורים מושלגים ומדבריות. אך מנגד לזה, המקומות האלו גם מלאים ביצורים לא ככ נעימים שמשוטטים שם, בניהם ערפדים וגובלינים ושאר יצורים. גבריאל בלמוט הוא חבר בקבוצה בשם Brotherhood of the Light. לפניי תחילת העלילה, אשתו של גבריאל, מארי בלמוט נרצחה בידי שלושת אדוני הצללים. גבריאל יוצא למסע כדי לחקור את מותה של מארי, לנקום באדוני הצללים ולמחוק את קיומם מן העולם שלא יפגעו באנשים אחרים.



גיימפליי:
המשחקיות של קסלווניה LOS שמה אתכם בהרפתקאה בגוף שלישי, שמעבירה את הרפתקאתו של גבריאל. במהלכה תחצו יערות קודרים, מדבריות, אזורים מושלגים ועל הדרך תילחמו במפלצות למינהם. גבריאל מחזיק בנשק בשם CROSS COMBAT שמשמש לכמה דברים. אחד מהם הוא כמובן לחימה במפלצות שמשתנות עם הזמן במשחק. לאחר שתהרגו מפלצת, תקבלו EXP PONITS, איתם תוכלו לקנות קומבואים ולשדרג את ההתקפות שלכם במהלך המשחק. כמו כן, המשחק מכיל פלטפורמינג, שבהם תטפסו על קירות, תדנדנדו בין פלטפרמות בעזרת הקרוס קומבאט שלא משמש רק לקרבות, אלא גם לפלטפורמינג. בנוסף, במהלך המשחק תשדרגו את היכולות שלכם ותקבלו קסמים מסוימים. המשחק מכיל בנוסף מבחר גדול של בוסים, וגם פאזלים, כל זה בהרפתקאה אחת גדולה.



ביקורת:
הוו LOS. אני אוהב את המשחק הזה, מאוד אוהב, הוא לא מושלם, אבל עדיין, הוא די טוב. המשחק הזה הוא משחק הראשון ששיחקתי בסדרת קסלווניה (טוב אם לא נחשיב 5 דקות מאיזשהו קסלווניה לGBA... ), וזה היה חתיכת הרפתקאה ממש כיפית, אם כי עדיין היו בה בעיות מסוימות. אם כי לקרוא למשחק הזה "קסלווניה" זה די מוזר, כי זה לא בכלל כמו שום קסלווניה אחר. רוב המבקרים שמו את האצבע שלהם על זה שLOS פחות או יותר, רק מנצל את השם של "קסלווניה" ומביא דבר אחר לגמריי, והורידו לזה נקודות. די הגיוני, אבל אני שלא שיחקתי בשום קסלווניה קודם, לא אתייחס לזה.
בכל מקרה, העלילה מעבירה סיפור נקמה, די מזכיר את GOW3 במובן מסוים. סיפור שטחי ודי חסר עלילה. מה שכן, נהניתי מהסטורי, רק שאין ממנו כלום. אם במשחקים אחרים הסטורי קיים כדי להעביר גיימפליי, בקסלווניה LOS זה הרבה יותר בעייתי, כיוון שאין באמת סיפור. בין הדמיות יש לנו את הדמות הראשית, גבריאל. גבריאל די מזכיר את קרייטוס במניעים שלו, נקמה מאותן סיבות. אם כי הוא לא פסיכי כמו קרייטוס ודי נותן את הכבוד לאויבים שלו. אם כי הדמות שלו די דומה לשל קרייטוס, זה מה שגרם לי לאהוב את גבריאל, ולשנוא את קרייטוס. בין שאר הדמיות יש לנו את קלאודיה, בחורה שמסוגלת לקרוא מחשבות ומלוות על ידי השומר האישי שלה, אביר ענק. כמו גם היא מסוגלת לדבר בלי להזיז את שפתיה, ולהעביר את המחשבות שלה לתוך האדם שהיא מדברת איתו. אם כי בפועל זה קצת הרגיש לי כאילו המפתחים רצו לחסוך לעצמם עבודה קטנה ביצירת תנועות שפתיים מתאימות. גם אם זה על דמות משנית שמופיעה ממש מעט. הדמות האחרונה שאני רוצה לדבר עליה זאת מארי, אשתו של גבריאל. בהתחשב לאדם שמת לפניי תחילת העלילה, היא מופיעה יותר מידי פעמים. זה קצת מרגיש חסר פואנטה שגבריאל יוצא למסע נקמה עליה, אבל היא מופיעה כל הזמן. וגם אז היא לא באמת עושה משהו מועיל מעבר להגיד "I LOVE YOU MY LOVE". אמנם זה נועד כדי להראות את האהבה של גבריאל אליה, אבל לא שכשהיא מופיעה יותר מידי פעמים במהלך המשחק.
הגיימפליי לעומת זאת, ממש כיפי. הוא מכיל באטל סיסטם פשוט, אך מספק, שמשלב שני סוגי התקפה- ריבוע להתקפות חזקות אבל קצרות טווח, ומשולש להתקפות אמנם חלשות, אבל ארוכות טווח שיפגעו ביותר אויבים. בנוסף יש לכם מערכת של חסימה והתחמקות, שתצטרכו להיות די טובים בה כדי להביס את האויבים. ואתם תצטרכו להתחמק לחסום, והרבה. כמו גם יש לכם מגוון רחב של קומבואים שתוכלו ללמוד. אמנם, אף אחד מהם לא באמת מרגיש מועיל. אמנם את רובם ממש ממש קל לבצע, אבל הם די מרגישים חסרי פואנטה, כי בדרכ הם לא מועילים והרבה יותר קל להספים את הקומבו הבסיסי והידוע שלכם. גם מה שההתקפות שלכם נראות די אותו הדבר, אז זה לא באמת מרגיש מספק להשקיע בהתקפות אחרות. בין היתר יש לכם שני קסמים שתשיגו במהלך המשחק. קסם אור בצבע כחול שכאשר תתקפו איתו יעלה לכם את החיים, ואילו קסם צללים בצבע אדום שיעשה נזק נוסף מעבר לרגיל לאויבים שלכם. יש לכם כמה חפצים כמו פיגיונות, שהם די לא מועילים אבל יכולים לחסל את האויבים היותר קטנים והחלשים במכה אחת ויצור פיצוץ דם די גדול. לעומת זאת יש לכם את הדארק קריסטל, שיזמן לכם מפלצת עירומה מטרידה עם חזה ענק שתחסל את רוב האויבים בסביבה במכה אחת.
בנוגע לבוסים בLOS, כולם נורא מספקים וכיפים. הרעיונות שמאחוריהם עובדים די טוב. יש לכם שני סוגי בוסים בLOS. הראשון זה בוסים של טיפוס, שאיך לא מקורם בשאדוו אוף דה קולסוס. בהם תצטרכו לטפס על הבוס, למצוא את הנקודות החלשות שלו ולהרוס אותן עד שלבסוף הוא ימות. אלו בוסים די כיפים ומוסיפים דברים מקוריים למשחק (טוב לא באמת מקוריים די זה במקור בSOTC). הסוג בוס השני, והעיקרי במשחק, זה בוסים שהם למעשה קרבות פשוטים. בחלקם יש רעיון מסוים מעבר ל"תקוף והתחמק", אבל זה הדבר העיקרי בהם. STILL, הם עדיין מצליחים להיות נורא כיפים. רובם מכילים בהם QTE, אך אף אחד מהם לא מרגיש מעצבן במיוחד, כיוון שהQTE נותנים לכם את האופציה ללחוץ על כל כפתור, אלא שרק זה יהיה ברגע המתאים.
בין היתר, LOS מכיל פאזלים ופלטפורמינג. הפלטפורמינג מעולים, וממש כיפים. רובם משלבים בהם את הקרוס קומבאט. חלק מהפלטפורמינג מכילים גשרים צרים שתצטרכו לחצות ביציבות. בנוסף לזה, LOS מכיל מערכת של השתלטות על מפלצות. יש מפלצות מסוימות שלאחר שתביסו אותן, תוכלו לרכב עליהן לאחר QTE קצר. זה יעזור לכם לחסל בקלות יותר את שאר המפלצות הקטנות. אך הדבר העיקרי שלזה זה נועד, זה פתיחת דרכים חדשות. זאבים מסוגלים לקפוץ מעל פלטפורמות שלא תוכלו בעצמם, אורקים יהרסו קירות חסומים, ואילו עכבישי ענק ייצרו לכם גשרים בעזרת קורים. הפאזלים לעומת זאת, רובם די מעצבנים. כן, בLOS בהחלט יש פאזלים כיפים ומאתגרים, אך הרוב שלהם די מטופש. יש הרבה פאזלים חסרי הגיון, שלא באמת תצטרכו לחשוב בהם, אלא פשוט לאלתר כפתורים. שאר הפאזלים שעם הגיון, רובם די מטופשים ומיותרים. כן מי רוצה לעזאזל לשחק במבוך דם של הבוס ערפד שזה הרגתם הרגע כדי שתוכלו לסיים את השלב? לא אני. עוד דבר חמוד שLOS מציג כמה פעמים במהלך המשחק, זה יצורים קטנים שיגנבו לכם את הכוחות לזמן קצר. מזאת אומרת? בפשטות, אתם תשחקו איתם מחבואים- תופסת אחרי שכל הכוחות שלכם נלקחו ותוכלו להמשיך רק אחרי שתתפסו את היצורים השובבים.
המשחק מכיל בו 12 צ'אפטרים, שמחולקים לשלבים. כמות השלבים משתנה מצ'אפטר לצ'אפטר. בתוכם מוחבאים בהם כל מיני שדרוגים ליכולות שלכם, שהעיקריים הם לקסמים שלכם, ולמד חיים, וכן, אתם תצטרכו את זה. כך שתצטרכו לעשות את השלבים פעם נוספת מעבר לפעם הראשונה. כמו גם יש מקומות מסוימים שלא תוכלו אפילו להגיע אליהם בלי כוחות מצ'אפטרים מתקדמים יותר, כך שאם אתם רוצים את השדרוגים האלה, תהיו חייבים לעשות את השלבים שוב. השלבים אמנם נורא קצרים, כך שזה לא מרגיש נורא לעשות אותם שוב, גם אם אתם לא אוהבים את זה. בנוסף שתסיימו שלב המשחק יגיד לכם בדיוק מה פספסתם בו (אבל כמובן שלא את המיקום).
הגרפיקה במשחק מעולה. המשחק נראה מדהים מבחינה ויזואלית והמקומות פשוט כ"כ יפים ועוצרי נשימה. כמו גם האויבים מעוצבים מעולה. אם יש בעיה קטנה במשחק, זה שLOS, בדומה לGOW, לא נותן לכם אופציה לשלוט במצלמה. כמו גם, האויבים לעיתים עושים דבר מכוער- להתחבא מאחורי הגבולות של המצלמה ולתקוף, כך שאתם די תוקפים אותם באויר. עוד דבר מעצבן זה שכיוון שהכיוון של המצלמה משתנה בכל אזור חדש שתגיעו אליו, יהיו לכם בעיות התקדמות מסוימות שאתם רוצים לזוז לכיווין מסוים, והמשחק יזיז אתכם לכיוון אחר. אמנם זה מעצבן, אבל יש למצלמה הזאת שימוש עיקרי, וזה האוצרות הסודיים שאם הייתם יכולים לשלוט במצלמה, זה פשוט היה קל מידי למצוא אותם. הדיבוב והOST במשחק מעולים. הדיבוב של גבריאל פשוט מושלם והמוזיקה מותחת ומרתקת. כמו גם הקריין שמדבר לפניי תחילת כל שלב, ועושה את זה בצורה של ממש ספר (לדוגמא הוא יגיד "GABRIEL, BE CAREFUL MY FRIEND") עושה המון.
לסיכום, LOS משחק מעולה. הוא ממש כיפי ואם אתם בכללי אוהבים משחקי הרפתקאה אקשנית, ועם לא מעט דם, המשחק בשבילכם. אמנם יש לו בעיות מסוימות כמו עניין המצלמה והפאזלים החסרי הגיון, אבל סהכ הוא הרפתקאה שאסור לפספס אם אתם חובבים של הז'אנר.