זה לא סוד שתעשיית המשחקים הישראלית לא בדיוק משגשגת בשנים האחרונות, ושההישגים היחידים שהיו לה גם לפני זה לא היו מרשימים במיוחד. יש לנו את "הכוכב הכחול", משחקי טושטוש, פיפוש ועוד ממש בודדים שבכלל הגיעו להפצה מחוץ לארץ הקודש, כשאף אחד מהם לא היה חזק מספיק כדי לשים אותנו על המפה העולמית. מסיבה זו, במצב הנוכחי, כל ניסיון לפיתוח משחק בבית תוכנה ישראלי, עם יעוד לחו"ל, מבחינתי עומד כצעד אמיץ ומקבל את ברכתי באופן כמעט אוטומאטי, על אחת כמה וכמה כשמדובר על משחק המבוסס על הקומיקס המצליח "זבנג".

אני מאמין שכל אחד שנעוריו חפפו עם שנות ה-90 מכיר את "זבנג", אם זה מספרי הקומיקס, מהקטע השבועי בעיתון "מעריב לנוער", מהיומנים או מהסדרת טלוויזיה (הדי גרועה אבל עם הפתיח המעולה) שהופקה בזמנו בערוץ 2. מרוב ההצלחה המסחררת שזכו לה הספרים, הם אפילו תורגמו למספר שפות, אבל כמו ברוב המקרים, ההצלחה נותרה לוקאלית בארצינו. ועכשיו, המותג מנסה לעשות עוד צעד קדימה לקראת הצלחה בינלאומית, בעזרת המפתחת הישראלית, Corbomite Games, עם משחק אפיזודי בסגנון "לחץ ושחק", כאשר לא מזמן פורסם פרק הבטא הראשון שלו, כבר בנקודה זו אבהיר - כנראה שגם מפה לא תבוא הישועה.

חשוב לציין שמדובר בגרסאת בטא ראשונית של המשחק, ושכל הערה שנכתבת פה, לטוב ולרע, עלולה להשתנות לקראת המשחק הסופי ולווא דווקא משקפת אותו. כל הנאמר כאן בא על מנת לעזור לכם ולמפתחים להבין איפה כרגע הפרוייקט נמצא, ולאן רצוי שיגיע. ועכשיו נעבור לעיקר.

בקצרה, הפרק הראשון מספר על כך שמייק (שחובבי הקומיקס בעברית מכירים כגל), מבין שחברתו ג'ניפר (סיגל) החליטה שסוף סוף הגיע הזמן לקחת את היחסים שלהם לשלב היותר גופני, ואת כל המתרחש עד להגעתה לביתו. המשימה הראשונה הינה למצוא את הקסדה והרישיון לטוסטוס של מייק והמשימה שאחריה היא לסדר את החדר לכבוד בואה של ג'ניפר.

שתי מגרעות גדולות ניתן לראות כבר בדקות הראשונות של המשחק. אולי פשוט כי משהו הולך לאיבוד בתרגום לאנגלית, אבל הכתיבה מרגישה ילדותית ויותר מאפיינת תוכנית לילדים מאשר סיפור למבוגרים. אולי עוד היה אפשר להצילה אם הדיבוב היה קצת יותר רציני, אבל כאן אנחנו מוצאים את אותה הבעיה בדיוק. יש כמה רגעי חסד ממש קלים כמו לדוגמא בדו-שיח בין מייק ל"רד", ("ג׳ינג'י") דרך החלון בהם ההומור הטוב וה"קלאסי" של הסדרה מורגש באופן ה"נעים לאוזן", אבל רגעים אלה הם איים בודדים בים גדול של תוכן גרוע. האווירה שמושרת בעזרת הדיבוב והכתיבה גורמת לך להרגיש כאילו הלכת לאיבוד בתוכנית גרועה בערוץ הילדים ובתור מעריץ ישן של הסדרה, הצפייה בכך היתה קשה.