משהו שאפשר ללמוד בקלות מההיסטוריה זה שכל מהפכה מתחילה בחינוך. כדי לגרום לאנשים לחשוב באופן שונה, אתה צריך לחנך אותם לכך, אחרת המאבק יהיה שונה בהרבה. הדוגמא העכשווית הטובה ביותר לכך היא תעשיית המשחקים הישראלית. אם בעבר לימודי פיתוח משחקים היה רק חלום של מעטים שהיה אפשרי רק מחוץ לארצינו, היום, ישנם מספר מוסדי לימוד כמו בצלאל, בית ברל ואחרים הנותנים את האפשרות לצעירים להתמקצע בתחום.

אחד הסימנים הראשונים לכך שהתחום בהחלט עושה צעדים רציניים בארץ הוא פרוייקט סיום של סטודנטי בצלאל, המהווה את המשחק הראשון תוצרת כחול לבן שפותח באמצעות המנוע הגרפי של Epic Games, שהרשימה קצרה מלהכיל את כל הלהיטים שפותחו באמצעותו. המשחק נקרא Project Lucid ועליו יש המון דברים לספר, אך ממש מעטים מהם גם רעים.

עלילת המשחק עוקבת אחרי עולם החלומות של קלייר, בחורה אדמונית, צינית ולא חברותית במיוחד. במהלך הבטא של המשחק, הזמין לכל, קלייר מסתובבת בבית הספר הישן שלה ופוגשת דמויות שונות שמשפיעות על חייה. ישנם מוטיבים ורמזים רבים הפזורים במהלך השלב לגבי מה שהולך במוחה של הגיבורה, אבל אף אחד מהם לא מכין את השחקן לקראת ההפתעה שבסוף עלילת הדמו. כמובן, במהלך 20 הדקות של הבטא אין המון מרווח לפיתוח עלילה, אך המעט שרואים משאיר טעם לעוד. וכך גם נכון לגבי המשחקיות.

בעולם החלומות ניתן לראות השפעות רבות של חושך ואור. זה מתחיל מהמקום הבסיסי ביותר - בחושך, קלייר מחליפה את מלבושיה בסחבות קרועות, וממשיך כאלמנט הראשי לפתרון הפאזלים. במהרה תגלו שהאור, משנה את הסביבה ומגלה פלטפורמות חדשות שלא היו קיימות בחושך. מעניין לראות לאן עוד מפתחי המשחק יקחו את האלמנט הזה במשחק שהפונטיציאל בו הוא עצום.

במחלקת העיצוב, הן בגרפיקה והן בסאונד, ניתן לראות את ההשקעה ההרבה. עולם המשחק אפרורי וקודר, ומצליח להחדיר את האווירה באופן מושלם, שהדבר היחידי שמציק קצת בעין הוא עיצוב הדמות הראשית, או לפחות השיער המוזר שלה. לעיתים נתקלתי בדמויות חצויות ליד קירות, אבל גם בימינו לא חסרים כותרים גדולים עם בעיות דומות. בניגוד לשאר המשחקים הישראלים שיצא לי להיתקל בהם, הדיבוב נעשה בצורה מעולה ויחד עם המוזיקה משאיר מעט מאוד מקום לתלונות.