הראל

שנת 2011 הייתה שנה מעולה לנו הגיימרים. השנה ראו אור הרבה המשכים מצויינים לסדרות אהובות, זכינו לראות מה Nintendo מתכננת לקונסולת הדור הבא שלה וכמובן יציאתה של ה-3DS, הקונסולה הניידת החדשה של Nintendo שתומכת בתלת מימד ללא משקפיים. כמו תמיד, הזמן לא מספיק להכל אבל ממה ששיחקתי בהחלט נהנתי ואני מלא ציפייה לקראת השנה הבאה.

Sonic Generations - מהי הדרך הטובה ביותר לחגוג שני עשורים של סוניק הקיפוד? לשחק עם שני סוניקים כמובן! כל סוניק מביא איתו סגנון משחק משלו לשלבים האהובים ביותר מהזיכיון. סוניק הקלאסי משוחק כמו משחקי הסוניק הקלאסיים ואילו סוניק המודרני משוחק כמו שלבי היום מ-Sonic Unleashed ו-Sonic Colors כדי ליצור את חווית הסוניק האולטמטיבית. עם משחקיות מהירה וכיפית, פסקול מדהים ועיצוב שלבים מעולה זה כותר שאסור למעריצי הקיפוד לפספס.

Rayman Origins - אחרי 8 שנים של היעלמות ושימוש ככוכב משנה לארנבים חולניים כולם איבדו תקווה עבור הקמע של יוביסופט ואף אחד לא האמין שהוא יחזור לגדולתו... ואז, ריימן חזר לחיינו עם חתיכת קאמבק שעושה יותר מצדק ליצור חסר הגפיים האהוב על כולם עם משחקיות דו-מימדית במיטבה, גרפיקה ופסקול מעולים ומצב מרובה משתתפים קורע מצחוק. אם אתם מעריצים של ריימן או משחקי פלטפורמה בכלל, זה משחק שאתם חייבים להוסיף לספריית המשחקים שלכם.

Uncharted 3: Drakes Desption - חברת Naughty Dog הוכיחה לנו שוב למה היא מסוגלת כשמדובר בסיפור, גרפיקה ומשחקיות. כל דקה שהעברתי עם משחקם החדש גרמה לי להאמין שמשחקים באמת ישתוו יום אחד לסרטים. עם גרפיקה ריאליסטית בטירוף, סצנות בלתי נשכחות שלא ראיתי באף משחק וסיפור מעולה Uncharted 3 הוא משחק שכל בעל Playstation 3 חייב לשחק.

כמו בכל שנה, תמיד יש משחקים שאתה מפספס מסיבות כאלו ואחרות וגם השנה היו לי את המפוספסים שלי כמו The Legend Of Zelda: Skyword Sword, שנראה כמו המשחק הטוב ביותר בסדרה, שבגלל מחסור ב-Wii נאלצתי לדלג עליו. כמו כן, כמעריץ לא קטן של סדרת Ratchet And Clank חבל לי שפיספסתי את הפרק החדש בהרפתקאותיהם, Ratchet And Clank: All 4 One, שנראה כמו שינוי מרענן בנוסחא המוכרת של הסדרה. אולי יום אחד ייצא לי לנסות את שניהם.

למרות שיצאו השנה הרבה משחקים טובים לא הכל מושלם ואם אני צריך לבחור משחק שאיכזב אותי השנה, התואר הולך ל-Playstation Move Heroes שלמרות שנהנתי ממנו ציפיתי ממשחק שמשלב את שלושת סדרות הפלטפורמה הגדולות של סוני להיות יותר "פלטפורמרי" מאשר אוסף משחקונים. המשחק כיף אבל לא ברמה שהוא יכל להיות.

לדעתי מפתחת השנה היא SEGA/Sonic Team. למה? קודם כל, היא הצליחה, אחרי הרבה ספקות וזילזולים, להחזיר לסוניק את הכבוד האבוד שלו אחרי האסון מ2006. זה נחשב מעשה לא אפשרי בתקופה מסויימת ולכן מגיע להם ציון לשבח על הצלחתם. שנית, המשחק עמוס במחוות כאלו ואחרות לזיכיון, בין אם אלו שלבים שמבוססים על שלבים ממשחקים קודמים, אלפי רימיקסים של מנגינות מוכרות, כל השירים המפורסמים, כל הדמויות וכד׳... זהו לא רק משחק מחווה לסוניק, זהו משחק למעריצים שתמכו במותג במשך כל השנים וכל התוכן הזה מראה עד כמה אכפת לSEGA ממעריציה שזה מבחינתי, הדבר הכי טוב שיכול להיאמר על חברת משחקים.

וכמו בכל שנה, תמיד יש ציפיות לשנה הבאה עלינו. אני מאוד מצפה לשובו של סליי קופר בכותר רביעי, הפרק השני של Sonic The Hedgehog 4, משחק חדש בסדרת Metroid, חשיפת הקונסולה הבאה של Sony ובנוסף כמה משחקים המיועדים לקונסולה הבאה של Nintendo, ה-Wii U.

משחקי השנה:  Rayman Origins, Sonic Generations, Uncharted 3: Drakes Desption

מפוספסים: Zelda: Skyword Sword, Ratchet And Clank: All 4 One

מפתחת השנה: Sega

המאכזב:  Playstation Move Heroes

סהר

אז הנה נגמרה לה עוד שנה מעולה לעולם הגיימינג. ראינו נפילת ענקים, ראינו השקות מצליחות ומצליחות פחות, ראינו (המון) כותרי המשך שעשו חסד לרזומה שלהם וגם לא מעט משחקים מקורים ומפתיעים. היה לנו הכל מהכל, ואף אחד לא נשאר מקופח (אלא אם כן יש לך Wii, כמובן).

לשנה הזאת היו השפעות רבות עלי, מבחינת גיימר, מכיוון שהיא גם השנה הראשונה שנכנסתי לדור ה-HD. ואז, כאילו בבת אחת, השלמתי פערים מחצי דור שפיספסתי ולא חושב שיכולתי למצוא תזמון טוב יותר. השנה שלי התחילה עם Limbo, והמשיכה עם Stacking, Alice: Madness Returns, Mortal Kombat, Ilomilo ועוד רבים, שגם אם לא היו מושלמים, נתנו לי את ההתחלה הכי טובה שיכולתי לקוות לה, וזה עוד מבלי לציין את אלה שלא יצאו השנה.

אבל בכל זאת, יש משחקים ויש משחקים, והשנה היו מספר בודדים שנצצו באופן בולט מעל השאר. לא עשית כלום השנה, אם לא התחלת לחשוב עם פורטלים, לא יצא לך בכלל להתרגש אם לא בנית מקום מחסה בבאסטיון ואז לקחת על עצמך החלטות קשות, לא באמת ראית אקשן אם לא ניקית את רחובות גות'הם, והכי חשוב, לא נהנת כל כך עם חברים עד שחישמלת את אחד מהם בטעות במקום להחיות אחד אחר במג'יקה.

לצערי, ישנן מספר חוויות שלא יצא לי לקחת חלק מהן, כמו Skyrim, LA Noire, Deus Ex ועוד, ובראשן אני אשים ללא ספק את Gears Of War 3. אחרי מספר שעות לא קטן של חרישה על השניים הראשונים בסדרה יחד עם חברים, וגם לא מעט לחוד, אני בטוח שהחוויה המפוספסת הזאת היא הדבר היחידי שיכול ליטול מהשנה הזאת "השנה המושלמת".

וכמובן, אי אפשר בלי לומר מילה על התעשייה הישראלית המתפתחת. השנה קם לראשונה גוף בישראל שמאגד אליו ומטפח את קהילת מפתחי המשחקים. כל מי שיצא לו להיות באירועים בהשקתם, או לנסות את אחד המשחקים של חבריה (בינהם Mooniz, Lucid, Splatters ועוד...), יכול לומר שהפונטיציאל הגלום כאן הוא עצום.

אחרי הכל, 2011 היתה שנה מצויינת, שמעטות כמוה זכורות בהיסטוריה. ראינו כמויות רציניות של כותרים איכותיים מכל הסוגים, ואפילו לא מעט שיאים שנשברו מבחינת מכירות. ללא ספק היו גם כותרים שהיו רווים בסיכויים לגדולה אבל איכזבו (כן, Back To The Future, ו-X-Men Destiny אני מסתכל עליכם), אבל עם כל מה שכן הגיע, קשה מאוד להתלונן מבלי להיות קטנוני. מולנו עוד שנה של משחקים והפתעות חדשות, ונקווה שנזכור את השנה הזאת רק כרצף של תקופה נפלאה.

משחקי השנה: Portal 2, Batman: Arkham City, Bastion.

מפוספסים: Gears Of War 3, LA Noire.

המאכזב: X-Men Destiny

מפתחת השנה: SuperGaint Games.