בעיה נוספת ומאוד בולטת במשחק היא סילביה. נכון שיש לה נשק שיורה קליעים, מה שמאפשר לה אפשרויות פגיעה רבות יותר משל החבר שלה, מצד שני, סילביה נעה הרבה יותר לאט והיא לא חזקה כל כך. במיטב מסורת Capcom, הדמות הנשית תמיד תהיה החלשה יותר ביחס לדמות הגבר, ובג'ו 2 המצב זהה, סילביה לא זזה באותה מהירות כמו ג'ו, לכן שחקנים ימצאו את עצמם משחקים אך ורק עם ג'ו, ורק בעת הצורך, כשיש צורך להשתמש בהילוך חוזר, רצוי לעבור לסילביה.

החלק שהשתפר ביחס למשחק הראשון הוא השלבים. השלבים מגוונים יותר הפעם, והם מציעים מגוון רחב של רקעים ומקומות, כמו מכרה נטוש, יער (הדומה למשהו שלקוח מפארק היורה) והחלל החיצון. קטעי הביניים כמו רכיבה על ה-Six Machine של ג'ו מקבלים דגש גדול יותר במשחק השני, ומדובר בהפסקה מהנה מהאקשן הבסיסי של המשחק. קטע מהנה במיוחד הוא במכרה הנטוש כשג'ו רוכב על קרון בכדי להימלט מארגזים ומאויבים על מנת להגיע לקו הסיום.

והבוסים? עדיין 'מעצבנים', אבל לשם שינוי, הפעם אין בוס קשה במיוחד, כך שכל הבוסים קשים מאוד במידה שווה. זה טוב לאלה שאוהבים אתגר, אבל לשחקנים מתחילים מומלץ להיזהר מאוד, גם ברמה הכי נמוכה, מהבוס הראשון של המשחק. ג'ו לא סוטה מהנוסחה הקבועה של רמת הקושי הגבוהה, אבל המשחק השני, מסיבה זו או אחרת, מעט קל יותר מהראשון.

גראפית, ג'ו נראה זהה למשחק הראשון. הרקעים, עד כמה שהם מקוריים, נראים גם הם זהים בגרפיקה. מראה ה-Cell Shading של ג'ו נראה יפה גם היום, אבל חבל שהמפתחים לא התאמצו לשפר לו במעט את מנוע המשחק במשך השנה שעברה. בנוסף, ניתן להבחין במספר נפילות בקצב הפריימים, אבל למרות שמדובר בבעיה קטנה שלא מפריעה למהלך המשחק, זו מעין אכזבה בהתחשב בעובדה שהמשחק הראשון זז חלק ללא הרבה בעיות.

Viewtiful Joe 2  הטוב עדיין משחק מהנה, בייחוד לאלו שאהבו את הראשון, גרפיקה וסגנון נהדרים.  הרע אין הרבה חדש, הסאונד לא שופר, אין אפשרות לשני שחקנים.

דירוג  משחקיות  8/10 גרפיקה     9/10 סאונד       7/10 אורך חיים 6/10 הנאה       9/10   ציון סופי   8 הערכה: נהדר