מבחינת שליטה, ישנו שיפור ניכר בשליטה של המשחק. השליטה מספיק טובה כדי ששחקנים חדשים יתרגלו אבל גם שחקנים מתקדמים יוכלו לפתח שיטות כדי להתקדם בסולם
הדרגות. כל דמות יכולה להשתמש במתקפות רגילות, מתקפות מיוחדות, לקפוץ, להגן, לזרוק ולהשתמש במתקפות סמאש. כל הטכניקות במשחק עוזרות לשחקן להתרגל ובהמשך
ללמוד טכניקות מסובכות יותר כמו התחמקות ולקיחת פריט באמצע קפיצה. גם אם נראה בהתחלה שהדמות שלכם עשויה ליפול לאבדון, בשילוב נכון של קפיצות ניתן להציל
אותה. כמה גורמים השתנו על מנת להפוך את המשחק למאוזן יותר מהמקור אבל ישנן מספר דמויות שהן חלשות בצורה דרמטית כמו פיצ'ו שמוריד לעצמו כוח כשהוא משתמש
במתקפותיו.

המשחק מצטיין בעיקר בשל גורם ריבוי המשתתפים שבו, כי אחרי הכול במקור, סופר סמאש נועד כמשחק למספר שחקנים. בעוד במשחק הקודם
התוספת הייתה סבירה, במילי המצב הזה כל כך מושקע שקשה להאמין שמישהו יעזוב את המשחק, ועד היום הוא נחשב כאחד ממשחקי המסיבות הטובים ביותר. אפשר לעשות קרב
בין כל המשתתפים ולשנות הכול מזמן וחיים. כמו כן אפשר לעשות תחרות מטבעות שמטרתה היא לאסוף יותר מטבעות, השחקן שנותן מכות חזקות יותר מוציא מהיריב שלו
מטבעות בעלות ערך רב יותר. בעוד שזה רק המצב הרגיל, ישנן עוד מצבים משוגעים כמו קרב ענקים, קרב בהילוך איטי, קרב סיבולת ועוד. אפשר להילחם נגד יריב אנושי
או יריב ממוחשב, למרות שקיימת בעיה אחת. האינטליגנציה המלאכותית של הבוטים (היריבים הממוחשבים) עושה שטויות באופן סדיר, במילים אחרות, יכול לקרות מצב שמול
בוט ברמה גבוהה עדיין יקרה מצב שהיריב ייפול לתהום מבלי סיבה מיוחדת, אבל ברמות הגבוהות זה לא קורה באותה רמה ועדיין הבוטים משמשים אתגר גם לשחקנים מנוסים,
למרות שהכי עדיף לשחק עם חברים. גם מבחינת הגרפיק ההמשחק עבר שיפור דרמטי. מובן שהוא נראה טוב יותר בגלל מעבר הקונסולה לדור הבא, אבל המשחק קיבל הרבה
'אופי' שמוכר ממשחקים של נינטנדו, מה שבולט באופן ניכר יותר מבמשחק הקודם. הדמויות נראות מלאות חיים וכל התרגילים והאפקטים שלהם מבוצעים בצורה מושלמת,
מהאש של באוזר ועד לקרני האור של זלדה. כל האפקטים לא רק שנראים היטב על הגיימקיוב, אלא שהם לא מאבדים דבר מהקסם שמאפיין את המשחקים של נינטנדו. הזירות גם
הן מלאות באפקטים של נהר זורם ומפולות לבה, ולמרות שהיום המשחק לא נראה מדהים כמו פעם, האישיות שלו משאירה אותו בפסגה בתחום הגראפי. חבל שיש בעיות קטנות
בגרפיקה שמורידות את המשחק מעט, כמו העובדה שדמויות מסוגלות לעבור דרך חפצים דוממים (למרות שברב המקרים זה דבר טוב) וחלק מהאפקטים לא מרשימים במיוחד, אבל
זה לא גורע. בנוסף לכך, גם קצב הפריימים במשחק נשאר יציב ברובו ורק במקרים מסוימים ישנה ירידה קלה, רב הזמן המשחק רץ חלק בקצב של 60 פריימים לשנייה. אם זה
לא מספיק, זמני הטעינה הינם אפסיים, אם בכלל יש כאלה. סופר סמאש מחזיק מעמד לא רק בתור משחק עם אישיות גראפית מושלמת, ההיבטים הטכניים של הגרפיקה עובדים
בצורה כל כך טובה כך שהאקשן רב הזמן מהיר ולא משעמם לרגע.

מה שעוד יותר מתבטא בצורה מושלמת במשחק הוא הסאונד. כל האפקטים במשחקי נינטנדו התמזגו ביחד למשחק
אחד שכל הפריטים משמרים את צלילם ממשחקם המקורי. למרות שאין דיבורים במשחק, לדמויות יש את הקולות, או הצווחות, המתאימות לאישיותם והפעם האיכות של הקולות
טובה מתמיד. גולת הכותרת של הסאונד הוא הפסקול המצוין שטומן בחובו את כל הלהיטים מהשירים הקלאסיים המוכרים (וגם הפחות מוכרים) מהעולם של נינטנדו. מעריצי
נינטנדו יכולים להתענג על הצלילים הקלאסיים שעברו חידוש מגרסת הנינטנדו 64, כך שהפעם השיפור באיכות גורם למוזיקה להיות מהנה הרבה יותר. מה שמעצים את אורך
החיים של המצב לשחקן יחיד הוא תוספת הגביעים. במהלך המשחק הרגיל ישנה אפשרות לאסוף גביעים, 290 במספר, בין אם זה המצב הקלאסי או ההרפתקה. שחקנים יכולים
להשיג גביעים בדרכים שונות, בין אם זה להשיג אותם בזמן שלבי הבונוס, לקנות אותם במטבעות שהרווחתם במשך הקרבות או פשוט לנצח את המשחק ולהרוויח גביע בדמות
שאיתה סיימתם. מה שמיוחד בגביעים האלה הוא שכולם שייכים לעולם הרחב של נינטנדו. כל 290 הגביעים מייצגים את הדמויות, הסמלים והפריטים שהופיעו מתחילתה של
החברה ועד לאותה תקופה. לכל גביע יש פירוט מלא על מה מטרתו ואיפה הוא הופיע לראשונה, כמו לדוגמא, "המסכה של מג'ורה" שהופיעה לראשונה בשנת 2000 במשחק The
Legend of Zelda: Majora's Mask. כל מי שמעריך את מעשי החברה במהלך עשרים השנים האחרונות יכול להתענג מכמות רבה של נוסטלגיה.

סופר סמאש הוא משחק מכות שמיועד ל"שחקן המזדמן". רב
משחקי המכות מסתמכים על תזמון מושלם ושינון מתקפות בעוד שבסופר סמאש גם אדם שלא שיחק במשחק קודם לכן יכול להיכנס לעניינים כבר לאחר מספר קרבות. בנוסף,
כשהמשחק עובר לקרבות מרובי משתתפים הוא "עולה" להילוך עוד יותר גבוה וכל הטירוף שמצטבר הופך את המשחק לאחד המשחקים המהנים ביותר אי פעם. לסיכום, סופר
סמאש מילי הוא ללא ספק המשחק הטוב ביותר בהשקת הגיימקיוב. שיפור המשחקיות, הוספת חיים בגרפיקה, העלילה וההנאה בריבוי השחקנים מרימה את המשחק למעלה. מה
שמעלה אותו לרמה גבוהה אף יותר, זה אורך החיים הבלתי נלאה שלו שכל שחקן יוכל להתחבר אליו, בין אם הוא רוצה להתאמן נגד המחשב, להתאמן בפגיעה במטרות או לחבוט
בשק. עוד פלוס הוא שהמשחק לא מיועד בהכרח לחובבי משחקי המכות אלא לכולם. בכל מקרה, חובבי משחקי נינטנדו באשר הם, ירגישו בגן עדן בגלל עודף הנוסטלגיה
שבמשחק. ולכן, מי שעוד לא שיחק מפסיד ובגדול.