את כל האתגרים האלו יוכל דרייק להשלים רק בתנאי שתלמדו ותיישמו את כל המהלכים שהוא מסוגל לעשות, הכוללים ריצה, קפיצה, טיפוס על קירות ושלל עצמים אחרים, יכולת להתחבא מאחורי חפצים מסוימים כדי להסתתר מאש האויבים, ושימוש בנשקים רבים, היכולים להגיע מאקדחים פשוטים ורימוני יד ועד לרובי צלפים, מכונות ירייה ומשגרי טילים. כמו כן דרייק מסוגל להרוג אויבים באופן ידני, אך הטקטיקה הזאת אינה שימושית לרוב.

בסך הכול, אני אוהב מאוד את המשחקיות של אנצ'רטד, אך מיקום אויבים ועיצוב אזורים מעט לא הוגנים בחלקים מסוימים של המשחק, גרעו מההנאה הכוללת שלי ממנו, אך בסופו של דבר אני מניח שרוב המשחק יספק לכם חוויה עשירה, משעשעת וריאליסטית, כך לפחות אני חושב.

הגראפיקה, היא ללא ספק האספקט החזק ביותר במשחק. בעוד היום היא נראית מעט מיושנת, ל-2007 המשחק מאוד מרשים מבחינה זו. נכון, המודלים של כמה מהדמויות נראים מעט מצועצעים, אך נאוטי דוג מפצים על כך בזכות העובדה שהם עיצבו את הסביבה בצורה כמעט מטריפת חושים.

מכיוון שכל המשחק מתרחש על אי, רוב הזמן תראו צמחייה רבה ושופעת לצד נחלים העשויים ביד אומן, אך במקומות מסוימים תמצאו את עצמכם במערות טחובות וחשוכות, מקלטים ובונקרים עתיקים, בתי קברות ואף בכנסייה (פעמיים, בזמנים שונים של היום), מה שללא כל ספק מגוון את המראות שהמשחק מציע רוב הזמן. כך או כך, האזורים מפורטים מאוד, דבר המוסיף לריאליסטיות של המשחק, עד כדי כך שלפעמים רציתי לעצור את מה שעשיתי ולסובב את המצלמה 360 מעלות מספר פעמים, רק כדי לבחון ולהתפעל מכמה השקיעו במשחק הזה.

בנימה פחות מתלהבת, הפסקול עושה עבודה סולידית, לא מרשימה באופן יוצא דופן. רוב המוזיקה מאוד אווירתית, שזה כצפוי דבר טוב מאוד, אך למעט המנגינה המוצגת במסך הפתיחה, הנקראת Nate's Theme (לא יודע למה לא The Uncharted Theme, אבל זה באמת לא משנה) אף אחת מהן לא קליטה או זכירה, שזה כידוע לכולם, אספקט מאוד חשוב אצלי.

הדיבוב לעומת זאת, הוא מבין הטובים ששמעתי במשחק וידאו כל חיי. כל המדבבים עושים עבודה מושלמת, הן מבחינת הבעת רגשות והן מבחינת התאמת הקול לדמות. הדובדבן שבקפצת בתחום הזה הוא המדובב של דרייק, נולאן נורת' (Nolan North) שעושה עבודה יוצאת מן הכלל, ומבטא כל שורה בדרך שמתאימה לאישיות של דרייק כמו כפפה ליד. ברצינות, אי אפשר לא לאהוב איך בחלק מסוים של המשחק דרייק צורח לרומאן כשהוא לא מסוגל לשמוע אותו "Keep smiling asshole!", זה פשוט קלאסי.

אורך החיים הוא נקודת התורפה של המשחק. יחסית למשחקי הרפתקאות ופעולה אחרים, אנצ'רטד יחסית קצר ואינו יעסיק אתכם ליותר מ-7 או 8 שעות בסיפור הראשי. נאוטי דוג הוסיפו 60 אוצרות המוחבאים ברחבי המשחק, אותם ניתן לאסוף לקבלת גביעים וכדומה, ואם תחליטו לאסוף את כולם המשחק יתארך בכשעתיים, תלוי אם תעזרו במדריך או לא. למעט אלו, זה פחות או יותר מה שיש למשחק להציע בנוסף לארבע רמות קושי שונות.

אנצ'רטד הראשון בבסיסו משחק פנטסטי, אך שלל בעיות של עיצוב מונעות ממנו להיות משחק שראוי להיות עד כדי כך משפיע כמו שהוא נחשב. יכול להיות שקיבלתי את ההתרשמות הזאת מכיוון ששיחקתי באנצ'רטד 2 לפניו (מה שמסביר מדוע הזכרתי את שאר הסדרה מספר פעמים במהלך הביקורת הזו, אף על פי שזהו המשחק הראשון), אבל בכל זאת אני חושב שהיה מקום לשיפור.

למרות כל אלו, אני חושב שהוא רחוק מלהיות משחק רע, והוא בהחלט הרשים אותי מבחינת המשחקיות, גראפיקה ודיבוב. אם הייתי מבקר אותו בשנת יציאתו, סביר להניח שהייתי מעריך אותו יותר וממליץ עליו בחום לכל בעל פלייסטיישן 3, אבל היום אין ספק שאני פחות מוקסם ממנו משאר האנשים ששיחקו בו. אני אמליץ קנייה לכל חובב משחקי הרפתקאות, כי זוהי חוויה מיוחדת ושונה, אך קחו בחשבון שהדבר פועל לטוב ולרע.

Uncharted: Drake's Fortune  הטוב + בבסיסם, משחקיות ושליטה מצוינים + גראפיקה מרשימה מאוד + דיבוב פנטסטי  הרע - עיצוב קרבות לא הוגן לעיתים - די קצר למשחק הרפתקאות וקיים חוסר איזון בין קטעי היריות, הפלטפורמינג והפאזלים

דירוג  משחקיות  8/10 גרפיקה     9/10 סאונד       8/10 אורך חיים 7/10 הנאה       8/10   ציון סופי   8 הערכה: נהדר