אנשים רבים חושבים שתעשיית הגיימינג בנויה בעיקר מחברות כמו Activition-Bllizzard, EA, Ubisoft ודומיהן. ענקיות אלה, עם כל הכבוד אליהן, הן החלק הגלוי לעין של התעשייה, אבל בפועל, איפה שנערכים הדברים הבאמת מעניינים אלו החברות הקטנות ויוצרי משחקי האינדי. אולי אתם לא רואים את היום שלכם עובר בלי מריו, 'אססין קריד' או 'קול אוף דיוטי', אבל כל מהפכה מתחילה מלהבה קטנה.

מכיוון שהתעשייה עצמה מבינה גם את עוצמתם של משחקי האינדי, ישנן הרבה הזדמנויות לכאלה לפרוץ. Kickstarter מספק מימון למשחקים בעלי באז וחסרי כסף, GOG.com נותנים למשחקי אינדי במה משלהם בחנות הוירטואלית ועוד. המשחק FTL (ראשי תיבות של Faster Then Light) הוא אחד בדיוק כזה. קיבל מימון מקיקסטארטר ומהמעריצים כ-2000% יותר דולרים מהיעד המקורי שלו, שזה הישג מרשים לכל הדעות. אז ממה הם התלהבו כל כך? מלא מעט.

FTL הוא משחק אסטרטגיה, שמדמה קרבות חלל, אבל מהצד הפחות פופולרי שלהם. בכל פעם שראיתם סרט שבו נערכים קרבות שכאלה, הייתם רואים את קפטן החללית מקצה אנשים לתיקון חלקים שנפגעו בחללית או את כוחה לאגפים שונים כדי לחזק אותה, שזה בדיוק המשימה במשחק. לרשותך ספינת חלל ואנשי צוות ועליך לחלק את המשאבים בצורה נכונה בזמן קרבות עם חלליות אחרות.

בתחילה, דבר זה יכול להראות מסובך, אך תוך זמן קצר ומספר ניסיונות, המערכת ברורה לגמרי וניתנת לתפעול בקלות, אך שזה לא יתן את האשליה שמדובר במשחק קל. תוך כדי קרבות יש לקחת מספר משתנים בחשבון (מצב המגנים של הספינה, פריסת כוח האדם לפי התמחות, סוגי נשקים שונים שדורשים תנאים שונים וכו') ובזמן אמת מדובר במשימה לא קלה. ניתן, בכל שלב, להיכנס למצב המתנה (לחיצה על מקש הרווח) ולתכנן מראש את הצעדים הבאים, אך כך או כך, בשניה שחוזרים לזמן אמת, הכל חוזר להיות כאוטי.

דבר נוסף אשר מעלה את רמת הקושי היא בניית השלבים הדינמית, כך שאף שלב לא דומה לקודמו, ובכל סיבוב הוא שונה לגמרי, וגם התוספת של מוות תמידי (מה שמכונה בגולה Permanent Death, או בקיצור Permadeath) למשחק שאומרת שברגע שפעם אחת נפסלת עליך לעשות את כל הדרך מההתחלה. אין "חיים", אין אפשרות שניה, אין צ'קפויינט. והנה עוד סעיף שמוסיף ללחץ בקרבות ולא עוזר להרגיע את הנפש.

ובכל זאת, יש לציין שהקרבות הן לא כל המשחק, למרות שהן מהוות חלק גדול ממנו. בין קטעי הלחימה על השחקן לטוס בין כוכבים (עם כמות דלק מוגבלת) ולדאוג למשימות צד שונות: לעזור לספינה אחת להזיז מטען, לסייע לספינה קטנה אחרת שנרדפת ע"י ספינת פיראטים וכו'. בתחילה השחקן עוד עלול לחשוב עם היגיון או מוסר במשימות האלה (האם לעזור או פשוט להמשיך הלאה?) אבל לאחר מספר פעמים מגלים כי התגובה לכל החלטה כזאת היא אקראית לחלוטין כך שבפעם אחת אם תעזור לספינה עלולים להילחם בך ובפעם הבאה אם לא תעזור עדיין ילחמו בך, מה שקצת מוריד את המוטיבציה לקרוא כל פעם את העלילה.

ויש לציין שיש לא מעט לקרוא במשחק. בכל טיסה מכוכב לכוכב תיפרס בפני השחקן מגילה ארוכה שמתארת את הסיטואציה ועל פיה יש להחליט על הצעד הבא. כתוצאה מכך, אם במשחק בעל עלילה טובה עסקינן, זאת כנראה לא תהיה הבחירה המוצלחת, למרות שגם ככה, בז'אנר הזה, ברוב הפעמים לא מגיעים בשביל העלילה. אבל גם בלעדיה, יש לא מעט מה לעשות.