ואם כבר בעיצוב עסקינן, במקום זה בכלל לא חסכו כמעט בשום נקודה. המשחק צבעוני (בגוונים קצת יותר אפלים אצל האחות ה"חמודה"),
ואפקט ההחלפה בין העולמות, מהמם,גם לאחר שעות משחק רבות עדין תמצאו את עצמכם לוחצים על הכפתור, רק כדי להסתכל רגע על ההבדלים. המקום היחידי שיש בו נקודה
לשיפור היא עיצוב הדמויות עצמן, שמרגיש כאילו היה יכול להיות קצת יותר מושקע, אבל מבלי ממש לחפש את זה, הסיכויים שתשימו לב בכלל לסוגיה אפסיים אם בכלל
ישנם.
ועוד סיבה טובה להעביר בין האחיות הוא הפסקול הנהדר, כשכאן בולט במיוחד האחד של האחות הפאנקיסטית. הגיטרות החשמליות שרות
להן, וכל תו הוא פשוט תענוג. המעבר בין הפסקולים השונים מאוד חלק, וממש תורם להרגשה של מעבר בין עולמות שונים ופרספקטיבה שונה. הפסקול של האחות השניה גם לא
רע, אבל בולט פחות. בהינתן האופציה הייתי בוחר להשתמש יותר באחות הפאנקיסטית רק מטעמי מוזיקה, החלטה שלא התחרטתי עליה באף נקודה
במשחק.

עד
כאן ניתן לראות פגמים קטנים במשחק, אבל שום דבר אקוטי או מפריע במיוחד, אבל ישנו דבר אחד שאני ממש יכול לומר שפגע לי בהנאה מהמשחק. לאחר סיום כל שלב מקבלים
ציון ע"פ מספר הפעמים שבו נהרגים בו ומספר הקריסטלים שנאספו בו, כאשר הציון מורכב מבין 1 ל-5 כוכבים. מעבר לשלב הבוס תלוי במספר הכוכבים שאספתם בשלבים
השונים באותו העולם. נשמע קל? ובכן, זה ממש לא.
נכון שהמשחק יחסית סלחני מבחינת צ'קפויינטים, ואין הגבלה למספר הפעמים שאפשר
"למות", אבל השימוש בהם הוא תכוף למדי. צריך ללמוד לדייק עם כל קפיצה, ולנצל כל אחת מהאחיות ויכולתיה למיטב האפשרי, אחרת תמצאו את עצמכם עם עשרות פסילות
בכל שלב. וכאשר צריך לסיים שלב בפחות מ-10 פסילות מכדי לקבל לפחות 2 כוכבים, המעבר לשלב בוס נהיה מעייף, במיוחד כשמגיעים למצב שצריך לעבור על שלבים מההתחלה
כדי לשפר ציון רק כדי להתקדם במשחק.
אז השקעתם המון שעות, סיימתם את המשחק ומרגישים מעולים במיוחד? קחו רגע נוסף לחשוב על זה
שוב. בנוסף ל-2 המצבים הנוספים (שבהם נשפט המשחק עפ"י זמן בלבד ומצב נוסף עפ"י ניקוד בלבד), לאחר סיום כל שלבי הבוס עם 5 כוכבים (משימה שאין להקל ראש
בה), נפתחת האפשרות לשחק במצב Hardcore שהוא בעצם אותו המשחק רק ללא הצ'קפויינטים. הצלחתם גם לסיים אותו ומרגישים עוד יותר גאים בעצמכם (ובצדק)? יפתח
בפניכם מצב ה-Uber-Hardcore שבו לאחר כל פסילה תאלצו להתחיל את המשחק מהשלב הראשון. סיימתם אותו גם? מזל טוב, אתם האלילים
שלי.

לסיכום, אפשר לומר בפה מלא שהעיבוד
העכשוי של Giana Sister מוצלח ביותר. כן, יש בעיה קלה עם מבנה השלבים ואופן ההתקדמות איתם, החורים בעלילה ויתכנו ליטושים קטנים פה ושם, אבל אלה ממש מתגמדים
לעומת כל הטוב שבמשחק. הגרפיקה מרהיבה, עיצוב השלבים המאתגר במיוחד, ומוזיקת הרקע שעושים את המשחק הזה להמלצה נהדרת לכל אדם שמעוניין בחוויה אמיתית. אז
איפה אפשר לומר באופן חד משמעי שנמצא ההבדל בין חיקוי להשראה? בדיוק כאן.
אגב, ככל הנראה בעתיד הוא יגיע גם ל-XBLA/PSN שזה טוב למי שלא כל כך משחק במחשב