Bayonetta הוא משחק האקשן הטוב ביותר ששיחקתי בחיי. בדרך כלל אני נוהג לברבר בפסקה הראשונה עד שאני מסכם בפסקה הסופית את מה שאני חושב על אותו משחק שכתבתי עליו, אבל במקרה של Bayonetta, יש לי מסר חשוב להעביר לאנשים: Bayonetta פנטסטי. Hideki Kamiya וצוותו ב-Platinum Games לא רק הצליחו להתעלות על יצירתו המקורית, Devil May Cry, אלא גם להגיע לרמה של ליטוש כל כך עילאית, כך שכל אחד יכול למצוא משהו לאהוב במשחק. אני לא משתמש בצמד המילים "יצירת מופת" יותר מדי בחיי, אבל במקרה של Bayonetta, הקסם שבה אותי, תרתי משמע.

העולם של Bayonetta מחולק לשתי קבוצות: ה-Lumen Sages שהם מגיני גן העדן והאור וה-Umbran Witches כמגיני הגיהינום והחושך ששמרו על מאזן העולם למשך מאות שנים. שתי הקבוצות חלקו כבוד זו לזו עד שתאונה טרגית הובילה למלחמה בין השתיים, בה התרחש טבח רציני שבו רק מכשפה אחת מה-Umbras שרדה, ביונטה.

מה שהופך את ביונטה לדמות כה גאונית היא התייחסותה למצב. בעוד שרוב הגיבורים יתחילו מסע נקמה חסר בסיס, היא עושה זאת כדי למצוא את הסיבה להכחדתם של המכשפות. בעוד שהיא משויכת לצד האפל של המשוואה, היא לא מעוניינת להשמיד את העולם, אבל כדי להחזיר את השיוויון שהיה קיים קודם לכן שנגרם על ידי ה-Sages והמלאכים המרושעים. בעודה מוצגת במשחק כמו סמל סקס מרקד שמדגיש כל זווית של ישבנה, האישיות הצעקנית, הרוגע והסטייל ללא ספק הופכים אותה לאחת מהדמויות המבדרות ביותר ששיחקתי בכל משחק.

למרבה הצער, אולי זו הנקודה השלילית היחידה של המשחק, העלילה מגיעה למחוזות מגוכחים מהר מאוד וסביר להניח שהרבה אנשים יאבדו את המושג מה מתרחש. ביונטה פוגשת אנשים משונים שמשויכים אליה בדרך זו או אחרת והמשחק נותן רושם שכדי באמת להבין מה קרה חובה לשחק יותר מפעם אחת. מספר חורי עלילה נסתמים לקראת הסוף אך לא מדובר בליטוש עלילתי כמו במשחקים אחרים.

בדומה למשחקים בסגנון ניתן לבעוט ולהעיף אגרופים, אבל מה שהופך את המשחק לנגיש כל כך היא העובדה ששילוב ההתקפות הוא מאוד פשוט. רק לאקדחים הראשוניים של ביונטה ישנם כ-50 שילובים שונים בעזרת שני כפתורים בלבד, והמשחק מעודד את השחקנים לגוון ולמצוא דרכים שונות כדי להיפטר מהאויבים השונים.

אלמנט אחד של Bayonetta הופך את המשחק לשונה מאחיו, וזהו ה-Witch Time. בדומה למשחקים רבים, ניתן לבלום או להתחמק מאויבים, המשחק מוסיף את אותו אלמנט אסטרטגי שמופעל ברגע שהשחקן מצליח להתחמק מהאויבים בשניה האחרונה מההתקפה. אם ההתחמקות בוצעה כראוי, יחל ה-Witch Time בו הזמן מאט וניתן לא רק לנוח אחרי סשן ארוך של כיסוחים, אלא גם לבצע התקפות הרסניות במיוחד שהאויבים המואטים לא יצפו להן. בעוד שזהו נראה כמו אלמנט שעלול לשבור את המערכת, ה-Witch Time מוענק אך ורק לשחקנים עם תזמון עילאי ועצם ההצלחה הופכת את הפרס למהנה ביותר.

ביונטה היא לא זרה לנשקים, ובתחילת המשחק היא משתמשת בשני צמדי אקדחים, אחד לכל יד ורגל, מה שמעניק לה גיוון וסטייל לכל התקפה. גם כשעושה רושם שהמשחק הראה את כל מה שהוא מציע, ישנם מגוון עצום של נשקים נוספים שניתן לשנות ולהתאים, כמו קאטאנות, משגרי רימונים ואפילו מחליקי קרח. המשחק מעודד את השחקנים לא להשתמש בסוג אחד בלבד בכדי למצוא את ההתאמה האידאלית, מה שמגדיל את מספר השילובים לאיזורי המאות. וחוץ מזה, איך אפשר להגיד לא כשלדמות יש קאטאנה ביד ועל רגליה מחליקי קרח? אני יודע, אי אפשר.

דבר נוסף שמבדיל את המשחק מאחיו זה עד כמה סטייל יש בו. ביונטה מסוגלת לזמן ממימד אחר אגרוף בעיטה ענקית שבאה בסיכומו של שילוב מכות בכדי להוסיף עוד נזק. בנוסף לכך חלק מהאויבים מסוגלים גם לקבל עינוי רציני ממנה, ברגע שהיא מתחלה ב-Torture Attack (מתקפת עינויים) בה ביונטה משתמשת באמצעי עינוי מסויים (סד עינויים, Iron Maiden, שרשראות, תחשבו סאדו מאזו) כדי להחליש את אויביה באופן סופי. אחרי שהאויבים מובסים, בין אם זה סוטה או לא, ניתן לאסוף הילות, שהם המזומן בעולם של Bayonetta. בעזרת ההילות ניתן לקנות מספר רב של שדרוגים, פריטים וכמובן, נשקים. בדומה לאחד ממשחקיו הקודמים של Kamiya,י Viewtiful Joe, לא יהיה ניתן לקנות את כל החנות בפעם הראשונה, אבל זהו משחק שללא ספק תרצו לשחק בו שוב רק בכדי לקנות את כל ההפתעות.

בנוסף, בכדי לשנות את הקצב של המשחק ולוודא שהקרבות לא מתיישנים מהר מדי, ישנם מעט אלמנטים של חידות ופלטפורמה גם כן. החידות בעיקר משתמשות בקונספט ה-Witch Time, בו שני פסלים יזמנו ברק מהשמים שאם ביונטה תתחמק ממנו בזמן, ניתן לעבור את המכשול הנוכחי. החידות במשחק פשוטות לחלוטין, אבל מצד שני הן לא צריכות להיות מתוחכמות במשחק אקשן שבו הכל צריך לזרום. זוהי הסחת דעת מספקת לכל היותר, כפי שזה צריך להיות.