לפני כמעט שלוש שנים יצא אחד הסרטים המפתיעים בכל הזמנים. אם עד לאותו הרגע, סרטים המבוססים על קומיקס או גיבורי על היו בנויים באותה הצורה וציפו מהם להתנהג בצורה מסויימת, בא "האביר האפל" ושינה את פני המשחק. מאותו הרגע, כל הז׳אנר קיבל כבוד מחדש והתחילו להתייחס אליו כסגנון מכובד. וכשסרט מגיע לרשימת עשרת הסרטים הכי רווחיים בכל הזמנים, זה היה עיניין של זמן לפני שנראה משחק וידאו שמנסה לסחוט את אותה מכונת כסף. מה שאף אחד לא ציפה הוא שהמשחק Batman: Arkham Asylam יעשה את אותו הצעד כמו הסרט ויהפך לאחד המשחקים המוערכים בז׳אנר, ובכלל בעולם משחקי הוידאו.

העלילה בקצרה: בטמן מתלווה לג'וקר בדרכו למאסר ממושך בבית חולי נפש 'ארקהם', רק כדי לגלות כי מאחורי הקלעים זה הכל חלק מתוכניתו של הנבל המחוייך. לאחר שבורח משומריו ומשחרר את שאר האסירים, שהגיעו לארקהם יום לפני עקב שריפה בכלא הסמוך, הג'וקר לוקח את תושבי האי החפים מפשע כשבויים, שבניהם גם נמצא גיבורינו, ברוס ויין. מכאן לכאן מגלים כי יש לג'וקר יותר קלפים בשרוול מאשר מה שהוא מוכן להודות, וכל זה רוקם עור וגידים לאורך המשחק.

העלילה עצמה, גם אם לא מקורית במיוחד, מסופרת בצורה יפה ומותחת. לצערי, הסוף, למרות בניית המתח הטובה לפניו, איכזב אותי למדי. מבלי לגלות יותר מידי, מצאתי שהוא לא חזק מספיק לעומת שאר הסיפור, ובכנות, ה"בוס" הסופי די קל. בניגוד לכך, השילוב של אוייבים רבים המפורסמים מהעולם של בטמן, מוסיף המון תוכן וגיוון למשחק. במקום שבמשך כל המשחק נרדוף אחרי הג'וקר, תיאלצו להתמודד גם עם ביין, הארלי קווין, הדחליל ועוד רבים. גם אם אינכם בקיאים בעולמו של איש העטלף, המשחק דואג להכיר לכם כל דמות לעומק כך שלא תרגישו מחוץ ללולאה.

ואם כבר בדמויות עסקינן, פה בדיוק נמצא היתרון הגדול של המשחק, יחד עם החסרון העיקרי בו. ככל הנוגע לדמויות הראשיות (כשהג'וקר עומד כאן בולט במיוחד), המשחק, הדיבוב ועיצוב הדמויות ממש מעולים. מארק המיל (שהפעם בחר בצד האפל, אם אתם מבינים את כוונתי) חוזר לגלם את הג'וקר, כמו שעשה בעבר יחד עם קווין קונרוי וארלין סורקין (בטמן והארלי קווין, בהתאמה) בסדרות המונפשות של איש העטלף. תמיד נחמד שדמות המוכרת לך מהילדות נשמעת בדיוק כמו שהיא זכורה לך. חבל שאותה השקעה לא נעשתה גם בשאר הדמויות במשחק.

אם זה השומרים, הרופאים ואפילו חלק מהנבלים, לא כולם קיבלו את אותה אהבה וחיבה כמו שקיבלו הכוכבים הראשיים, ובחלק מהדמויות אפילו ניתן לומר שהדיבוב בהן די גרוע. כל זה, יחד עם בעיות ליפסינג שחוזרות ונשנות, קצת מוריד מהחוויה ופוגם בה. למזלינו זה בין הנקודות הרעות היחידות במשחק.

מבחינת משחקיות, ובכן, הכל זורם ומהנה. בנוסף למערכת לחימה מעולה, ככל שמתקדם המשחק, כך נפתחים בפני השחקן כלים נוספים לשימוש. בתחילת המשחק ישנם רק הבטרנג (מין בומרנג קטן לעימום אוייבים), לאחר מכן חומר נפץ ג'ל וכך הלאה. בנוסף לאמצעי לחימה, חלק מהכלים משמשים גם כאמצעי גישה לאזורים חדשים, כך שמקומות שלא היו נגישים בתחילתו של המשחק, יהיו פתוחים לרווחה בסופו. כמו כן, ככל שתגוונו בשיטות הלחימה שלכם, ותשלבו בהן גם את הכלים המיוחדים, כך תוכלו גם לקבל יותר 'נקודות ניסיון' ואיתם לרכוש שדרוגים שונים לדמות.