הכל התחיל בשנת 2005, כשכמה סטודנטים החליטו לעבוד על פרוייקט גמר משותף. הפרוייקט כלל משחק שבו ניתן לנווט במבוך בעזרת רובה מהפכני היוצר 2 פורטלים (או שערים, אם תרצו), וכניסה דרך כל אחד מהם תוביל ליציאה מהשני. מנחשים כבר על מה מדובר? אז אתם חצי צודקים. לא מדובר פה על כותר מפורסם כלשהו אלא על Narbacular Drop, משחק חינמי שלעתיד יזכר כפרוייקט ש-Valve לקחה ופיתחה עד לשלמות למה שאנחנו מכירים בימינו כ-Portal.

תחילה, ידעו ב-Valve שמדובר בפרוייקט חדשני והתייחסו אליו בהתאם. מסיבה זו, הופץ פורטל לראשונה רק כתוסף למהדורה מיוחדת ל-Half Life 2, ועלילת המשחק נערכת באותו העולם, על מנת לתת למפתחים את האפשרות להתרכז בפיתוחו במקום לשקוד על יצירת עולם חדש. זו רק נקודה אחת מתוך רבות אשר מדגישה את ההתייחסות אל Portal כניסיון, אבל על כך נרחיב בהמשך.

אז על מה בעצם מדבר המשחק? הדמות הראשית במשחק היא 'של', המתעוררת בחדר ניסויים קטן בתוך מתקן המעבדות של חברת Aperture Science והיא מתבקשת לעזור להם לבדוק את המוצר החדש שלהם: רובה הפורטל המוזכר לעיל. את כל תהליכי הניסוי מלווה אותה 'גלאדוס' - אינטליגנציה מלאכותית אשר אחראית על מהלך הבחינות ובעצם הדמות היחידה הנוספת במשחק (בהנחה שאתם לא סופרים את קומפניון קיוב). ככל שמעמיקים לתוך המשחק כך מגלים יותר על הדמויות ואת המתרחש מאחורי הקלעים במתקני החברה.

עלילת המשחק, קצרה ככל שתהיה (לא יותר משעה וחצי), בנויה בצורה מעולה וככל שמעמיקים אל תוך נבכי הסיפור, כך נקשרים אליו יותר. אי אפשר לומר שהוא מפתיע במיוחד, אבל זה גם ממש לא עושה אותו לאחד גרוע. פיתוח הדמויות נעשה בצורה מצויינת ובקלות אפשר להבין איך גלאדוס נחשבת בעיני רבים לאחת מהדמויות האהובות ביותר מעולם משחקי המחשב. תוסיפו לזה את ההומור השחור הקל המתלווה לכותר, יחד עם עוגה המובטחת בסיום, והנה לכם נוסחא מנצחת.

המקום שבו המשחק ממש מצטיין זה באגף הסאונד. הדיבוב של גלאדוס נעשה בצורה גאונית, ומכונות הירי ממש נותנות את ההרגשה של מעט אשמה כשמפילים את אחת מהן על צידה והיא אומרת, במידת רחמים עצמיים, שהיא לא מאשימה אותך. יחד עם זאת, כל מנגינות הרקע עוזרות המון לאווירת המשחק, ושיר הסיום הינו ללא ספק האחד הטוב ביותר שנתקלתי בו מעודי.