סוניק הקיפוד. ללא ספק אחד מסמלי הגיימינג הגדולים ביותר בכל הזמנים. שלא כמו יריבו המושבע, מאריו, סוניק עבר מורדות רבות מאז המעבר לתלת מימד, לפחות מבחינתם של מעריצים רבים. אבל פה זה לא המקום לקטר על משחקים כאלו ואחרים, במיוחד לא אחרי שבשלוש השנים האחרונות הוא הראה התאוששות רצינית מבחינת איכות המשחקים.

קשה להאמין שמאז הופעתו הראשונה של הקיפוד על ה-Sega Genesis/Mega Drive חלפו להן כבר 20 שנים, ועל מנת לחגוג את יום הולדתו של סוניק בצורה הטובה ביותר, החליטו SEGA ו-Sonic Team לפתח את המשחק Sonic Generations, משחק שאמור "לסכם" את 20 השנים האחרונות של סוניק. את המשחק פרסמו בכל דרך אפשרית: מכתיבת מגזין שלם לכבוד המשחק ועד ליצירת חמש פרסומות שונות ששודרו בטלוויזיה, דברים שללא ספק הגבירו את הציפיות של כולנו מהמשחק. אני יכול להגיד בוודאות שלדעתי כמעט כולן נענו.

הסיפור מתחיל כאשר חבריו של סוניק המודרני (למי שלא יודע, הכינוי "סוניק המודרני" ניתן לסוניק ע"י מעריצים לאחר שעיצובו שונה מעט במשחק התלת מימדי הראשון שלו: Sonic Adventure) עורכים לו מסיבת הפתעה לכבוד יום הולדתו. בעוד סוניק זולל את מתנת היומולדת שלו (שהיא נקניקיית צ'ילי מן הסתם), מפלצת בשם Time Eater מופיעה ושואבת את כל חבריו של סוניק.

לאחר ניסיון כושל לעצור את הטיים איטר, סוניק מוצא את עצמו תקוע בחלל ריק ולבן, ולאחר עוד כמה סצנות, מתברר שהטיים איטר מחק את מרחב החלל והזמן בעולם של סוניק, והותיר אזורים מעברו ריקים וחסרי חיים. כך, מוצא את עצמו סוניק חובר לצלמו הקלאסי מ-1991 ויחדיו הם מנסים ולהביס את האויב המסתורי שתקף את עולמם.

אודה בזה עכשיו, הסיפור הוא הנקודה החלשה ביותר של המשחק. למרות שלקראת סופו מתגלים לא מעט דברים מעניינים (ביניהם הקשר של ג'נריישנס לקודמו, Sonic Colors), אני פשוט מוטרד מהעובדה שהיו אינספור הזדמנויות להכניס יותר הומור ושורות נוסטלגיות לסצנות, במיוחד שמדובר בצוות הכותבים המוכשר שכתב את התסריט לקולורס השנון.

למרבה המזל (ולפקפקנים שבינינו, גם ההפתעה), המשחקיות יותר ממפצה על הסיפור הבינוני. כפי שכבר ציינתי גם סוניק הקלאסי וגם סוניק המודרני מופיעים במשחק, ובהתאם לכך, גם שתי מערכות לכל אזור, כאשר כל מערכה מציגה סוג משחקיות שונה.

במערכה הראשונה תשלטו בסוניק הקלאסי בצורה שאמורה לשחזר את ימי הג'נסיס, כאשר הוא מצויד רק במהלך ה-Spindash הישן והטוב, ומשוחק באזורים דו ממדיים. שלא כמו במשחק הדו מימדי האחרון: Sonic The Hedgehog 4 Episode 1, השליטה עובדת בצורה כמעט זהה למשחקי הג'נסיס, מה שישמח מאוד את מעריצי סוניק האדוקים שבינינו שכבר איבדו את תקוותם בגיבורינו הכחול.

במערכה השנייה תשלטו בסוניק המודרני, שמציג את המשחקיות שמקורה בשלבי היום של Sonic Unleashed. אי לכך ובהתאם לזאת, לסוניק המודרני יש שלל מהלכים (כמו ה-Sonic Boost שמאפשר לו לזוז במהירות אף יותר גבוהה, ה-Quick Step, שמאפשר תזוזה מידית לכיוונים שונים מבלי לאבד את המהירות, וכן הלאה), והוא משוחק באזורים תלת ממדיים ודו ממדיים כאחד.

גם השליטה של סוניק המודרני השתפרה פלאות. בניגוד לאנלישד וקולורס, סוניק נשלט בקלות הן בזמן ריצה והן בזמן קפיצה, וה-Homing Attack )שהוא עוד מהלך ייחודי לסוניק המודרני) חזר ללחיצה כפולה על כפתור הקפיצה, בעוד באנלישד היה צריך ללחוץ על כפתור הקפיצה ולאחר מכן על כפתור הבוסט.

אבל למשחק לא קוראים סוניק ג'נריישנס רק בגלל שהוא מציג את שני הסוניקים. כל אחד ואחד מהאזורים במשחק נלקח ממשחק סוניק קודם, וקיבל מייקאובר רציני התואם את סוגי המשחקיות החדשים. כל שלב מכיל עיצוב שלבים חדש ומקורי לגמרי, בנוסף לחלקים נוסטלגיים מהשלבים המקוריים (למרות שגם הם מרגישים חדשים בחלק מהמקרים, בהתאם למערכה בה הם נמצאים).

זו אחת מהנקודות הטובות ביותר במשחק לטעמי, לראות כיצד תיראה זירה קלאסית כמו Chemical Plant מ- Sonic The Hedgehog 2 בגרסתה המודרנית, או להפך, עם זירה כמו Rooftop Run מסוניק אנלישד בגרסתה הקלאסית. כך או כך, כשראיתי שתי גרסאות מצוינות של Crisis City (מהמשחק הידוע לשמצה Sonic The Hedgehog The Next Generations) כמעט צרחתי מאושר.

אולי לראות את השלבים הנוסטלגיים אחרי בנייה מחדש במנוע הגראפי המצוין של המשחק תגרום למעריצים האדוקים של הסדרה להתלהב עוד לפני שבכלל שיחקו במשחק, אבל בג'נריישנס אפילו זה לא מהווה את הדובדבן שבקצפת. כן, עיצוב השלבים משפר את המשחקיות אף יותר. השלבים של סוניק הקלאסי מלאים בגימיקים ייחודיים לכל זירה שמתורגמים יפה לדו מימד (במידה ומקורם במשחקים התלת מימדיים) וירשימו אתכם כל פעם מחדש.

בשלבים של סוניק המודרני יש (שוב, בניגוד לקודמיו, אנלישד וקולורס) כמויות אדירות של פלטפורמינג מהנה, בעיקר באזורים התלת מימדיים. רצוי לציין שבשני סוגי השלבים, ישנם מספר עצום של מעברים שונים שניתן לבחור, דבר שלא רק מוסיף לאורך החיים של המשחק, אלא הופך את המסעות בשלבים לחוויה מהנה, שמרגישה רעננה וחדשנית גם בפעם ה-50 שתשחקו בשלב מסוים.

אלמנט נוסף המצוי במשחק (שהופיע בפעם הראשונה ב-Sonic and The Secret Rings אך היווה שם חלק מאוד פסיבי במשחקיות) הוא ה-Skill Shop, חנות המאפשרת לשני הקיפודים לרכוש יכולות ועזרים שונים שניתן להפעיל (אלא אם כן מדובר ביכולת פיזית) בכל רגע נתון בשלב. לאחר כל מערכה, על פי הניקוד שתצברו, תקבלו Skill Points, שאלו במילים אחרות הכסף שלכם במשחק. הדברים שניתן לרכוש יכולים להגיע משלל מגני האלמנטים של סוניק הקלאסי שלא הופיעו במשחק ראשי מאז Sonic The Hedgehog 3 & Knuckles ועד ליכולת המכפילה את מד הבוסט של סוניק המודרני. כל היכולות האלו עוזרות גם כן לגיוון החוויה, אבל בנוסף הן גם יקלו על אלו המתקשים בשלבים מסוימים.