הסאונד במשחק מעולה. המוזיקה כמעט ולא מורגשת בגלל שקולות הקרב מסווים אותה, אבל כשצריך היא מתחזקת ומוסיפה לדרמתיות ולרגש של
הרגע, דבר שקורה בעיקר ברגעים העצובים במשחק. המוזיקה בחדרי ההמתנה במולטי ממכרת ופשוט נכנסת למוח ונשארת שם, כך שתמשיכו לזמזם אותה לאורך כל היום. האפקטים
מספקים, בכך שלכל אקדח יש צליל שונה, לכל אויב יש מבטא ומשפטים שונים, וגם נשמעות לפעמים צעקות של פצועים וקריאות אזהרה. הדיבוב במשחק איכותי מאוד, ומה
שמוסיף לו ריאליזם זו העובדה שככל שמתרחקים מהאיש שמדבר הקול שלו יחלש, אלא אם כן הוא מדבר בווקי טוקי. ישנה גם אפשרות להוסיף כתוביות, לכל מי שמעדיף לקרוא
ולשמוע בו זמנית.
מחירו הראשוני של המשחק הוא כ-50 דולר, מחיר גבוה יחסית, אבל יש תמורה להשקעה הזו. הקמפיין נמשך בין 4 ל-5
שעות, ואחרי שסיימתם איתו נפתחת אפשרות חדשה: מצב ארקייד. זהו בעצם מצב שבו עוברים את כל הקמפיין מההתחלה, אך מקבלים נקודות לפי המהירות שבה עוברים אותו.
זה מוסיף עוד כ-3~4 שעות משחק. ואז כמובן יש את המולטי. קניתי את המשחק לפני כחודשיים ושיחקתי סך הכל יומיים שלמים במולטיפלייר. כן, קראתם נכון. 48 שעות,
ועוד לא הגעתי לרמה המקסימלית. חישוב פשוט מראה ששיחקתי עד כה 55 שעות פחות או יותר, מה שאומר ששילמתי פחות מדולר לשעת משחק. משתלם? ועוד איך.

המשחק לא פונה לאנשים שאוהבים פאזלים ומשחקים במשחקים בכדי להציב לעצמם אתגר
אינטלקטואלי. הוא פונה לאנשים שאוהבים אתגר פשוט כמשמעו, קרי, אתגר שכדי לעבור אותו צריך למתוח את הגבולות של מהירות התגובה והאצבעות. המשחק הזה בעצם, פונה
אל כל הגיימרים שאוהבים אקשן, והרבה ממנו. אני כל כך נהנתי מהמשחק שעברתי את הקמפיין 3 פעמים וחרשתי על המולטיפלייר יותר מיומיים. הנשקים המגוונים, האפיות
והאווירה הכללית של המשחק הופכים אותו לאחד המשחקים הכי מהנים שקיימים ל-Wii, אך רק לסוג מסויים של גיימרים.
לסיכום, כן, הפורט
ל-Wii של "מודרן וורפייר" סובל ממגרעות, אך לא רבות. המשחק מרגיש כמעט אותו הדבר כמו המקור, ומשוחק בצורה נפלאה. השליטה מעולה, אך הגרפיקה לא טובה
בהשוואה לרוב הגרסאות האחרות. העלילה נשארה זהה, שזה פלוס, וגם המולטי לא השתנה כמעט כלל. בסופו של דבר, "רפלקס" מצליח להעביר את החוויה של "מודרן
וורפייר" באופן מספק לחלוטין, כך שכל בעלי ה-Wii יוכלו להנות מהמשחק האדיר הזה, אפילו כשנתיים אחרי שהוא יצא.